יעקב פורת

 

תחריט

טכניקה מעורבת 99

שמן 90

חיתוכי-לינוליאום

שמן 79-89ב

תערוכות

טבע דומם

עמוד הבית

הערות מבקרים

עירום

דיוקן עצמי

שמשות ושקיעות

שמן 79-89א 

חיתוכי עץ

רומניה

רישומים

 

יעקב פורת - שיחות עם קפקא / גלריה נורה, ירושלים, 12 במאי 2001 – 2 ביוני 2001

"אבני היסוד" לתערוכתי הנוכחית הונחו בעת ביקורי בפראג בפברואר 2000. היה זה ביקורי הראשון והיחיד עד כה בעיר הזאת. מובן, כי עובדת היותה של פראג עירו של קפקא מילאה (בצד המניעים הרגילים: להכיר עיר חשובה ויפה, הצורך בחופשה וכיוצא באלה) תפקיד מרכזי בהחלטתי לבקר בה, עם זאת אף שהקף הידע שלי על טיבם של הקשרים בין קפקא לבין עירו היה מצומצם למדי מלכתחילה, לא טרחתי (במודע ובמכוון) להצטייד בידע מפורט בנדון, אף על פי כן: עצם הידיעה כי אני שוהה בעירו של קפקא הספיקו באופן בלתי נמנע לקבוע את נקודות תצפיתי על העיר ועל פרטיה,  

צילומיי בפראג - על אף היותי מודע לכך, שאני מצוי בעירו של קפקא - לאו דווקא נעשו  מנקודת תצפית "קפקאית". צילמתי, כהרגלי, אובייקטים,- גדולים וקטנים – על פי מידת העניין האסתטי, שמצאתי בהם. לעומת זאת: לאחר פיתוחם של הצילומים ידעתי, כי אני עומד להתחיל לעבוד על סדרת-קפקא.

אהבתי לכתבי קפקא גרמה לכך, כי בתקופות שונות נוצרו עבודות – הן ציורי שמן והן חיתוכי עץ ותחריטים בודדים - שיש להן נגיעה ישירה ו/או בעיקר עקיפה לקפקא. השתמשתי ביצירות אלו  לעבודות תערוכה הנוכחית, שכל כולה מוקדשת כמובן לפרנץ  לקפקא,

כיום, לאחר שכל העבודות שתוצגנה בתערוכה (וגם אלו שלא תוצגנה) כבר קיימות כאובייקטים גמורים, אני יודע, כי למרות שפראג אינה מוזכרת כמעט באף אחת מן היצירות הסיפוריות הגדולות של קפקא (להוציא את הסיפור "תיאור של מאבק") הטופוגרפיה האנונימית שבהן מבוססת על פרטים טופוגרפיים קונקרטיים של העיר. כן אני יודע עתה, כי "פראג שהוא לא רק אהב כי אם גם פחד מפניה" (במכתב לאחותו Ottla) מילאה  תפקיד חשוב בחייו וביצירתו.

אורזידיל (Urzidil), שטוען כי "קפקא היה פראג ופראג הייתה קפקא", וכי הם, ידידיו "מתי המעט ברי המזל', ידעו שהאלמנטים הזעירים ביותר של פראג הזאת מצאו את ביטויים - באופן מזוקק - בכל מקום בעבודותיו של קפקא" ("העולם של פרנץ קפקא").

התחלתי בעבודה סמוך מאוד לשובי מפראג, כלומר כבר בפברואר 2000

העבודות בתערוכה הנוכחית לא נוצרו מלכתחילה ואינן מבקשות להיות בפועל אילוסטרציה לכלל היצירות וגם לא ליצירות מסוימות של פרנץ קפקא. מסיבה זאת כל העבודות בתערוכה (ואלו שאינן מוצגות בתערוכה הנוכחית) הן ללא כותרות. לעומת זאת התכוונתי מלכתחילה, ואני מקווה כי הדבר עלה בידיי במידה זו או אחרת, להציג בהן ובאמצעותן את ההוויה הקפקאית, שעולה ממרבית כתביו של קפקא, כפי שאני מבין אותה.

עובדה זאת, שאני מעיד עליה בהכרה מלאה, אינה עומדת בסתירה לאפשרות, שיהיו קרוב לוודאי מבקרים בין מבקרי התערוכה, שיזהו בעבודות המוצגות אלמנטים המתקשרים באופן זה או אחר עם יצירות ספציפיות של קפקא. אני צופה אפשרות זאת בוודאות כמעט גמורה על יסוד נסיון בפועל עם אחדים מידידיי, שבפניהם הצגתי חלק מן העבודות, שהאירו את עיניי לראות פרטים, שנעלמו מעיניי בתהליך היצירה, לגבי אובייקטים "פיזיים" בעבודותיי, שמתכוונים ליצירות ספציפיות של קפקא.

כיוצא בזה לגבי הטקסטים של קפקא, שמופיעים בלא מעט מן העבודות, אף בהם (להוציא אולי בעבודה אחת או שניים) לא התכוונתי ליצור "תלות" מוחלטת בינם ובין יתר מרכיבי-העבודה. הדבר נכון גם לעבודות, ששם הסיפור "לפני שער החוק" מופיע בהן, ועל אחת כמה וכמה לגבי העבודות, שמצויים בהן טקסטים קצרים מן האפוריזמים של קפקא, ובעיקר כשמופיע בהם יותר מאפוריזם אחד (לרוב בנושא לא זהה).*

במלים אחרות: אני מעיד על עצמי כי בבסיסו של תהליך העבודה, מלבד ההכרה הכוללת כי נושא עבודתי הוא "קפקא", לא עמדה שום פרוגרמה "למדנית" ורציונלית בכל הקשור לפרטיו הביצועיים של הנושא הזה. דווקא משום כך נראה לי עתה – מתוך התבוננות בעבודות במבט לאחור – כי הן מזמינות "פרשנות" הן מצד הבקיאים בכתביו של קפקא אבל גם מצד מי שאינו בקיא בכתביו. חוויה מיוחדת חוויתי בהאזנה לפרשנותה של ידידה בעלת תואר שני בתולדות האמנות, שהעידה בפני, כי בקיאותה בקפקא שטחית לחלוטין. הבחנותיה התיחסו במפורש לאלמנטים מובהקים של מציאות ההוויה הקפקאית, מבלי שהיתה מודעת לכך...

 

* התרגומים העבריים של הטקסטים מכתבי קפקא מתוך "מחברות האוקטבו" וממקומות אחרים הם של פרופ' שמעון זנדבנק, שספרו "דרך ההיסוס" – שהגיע לידיי לאחר תום היווצרותן של העבודות – חיזק את הכרתי ברלוונטיות של עבודותיי אלה לגבי כתביו של קפקא... פרקי הספר הזה מהווים לפי מיטב הכרתי את הנסיון הסיסטמתי החשוב ביותר שנעשה עד כה להבין ולהבהיר את חידת כתבי קפקא.

משמעון זנדבנק קבלתי אישור לתחושתי (העמומה, שיכולתי לנמקה טרם קריאת ספרו רק בדרך השלילה), כי לא יתכן שקפקא הוא "משורר היאוש" ותו לאו... כי אי אפשר (פסיכולוגית, אני מניח) ליצור – ובוודאי לא יצירות "גדולות" ומתוך בולמוס יצירה כזה שקפקא היה נתון בו – מתוך יאוש, שאין מאחוריו ולו גם שביב של תקווה.  וזנדבנק אכן מוכיח, "שבאי-הוודאות הקפקאית יש בין היתר גם אי-יאוש" וכי "הריסת העולם בידיו היא [...] הריסה בונה". קביעתו זו של זנדבנק נתמכת לדעתי גם על ידי אספקט צורני, שלא ידוע לי, אם זכה להתיחסות כלשהי במחקר של קפקא. כוונתי להבטים של הומור (גם אם הוא אירוני וסרקסטי), שניתן למצאם במידות לא מבוטלות בכל כתביו.

 

 צור קשר 

New: Conversations with Kafka - Video  

            

Back to Exhibition 

חואן לואיס מונטנה

השגותיה של דריה

דורית קדר

הערות בספר האוחים

   

עבודות 2002-2002

עבודות 2003

ר. גינוסר

עבודות 2004 - מחווה לפסואה

עבודות 2005

Main Page

Still Life

Exhibitions

Oils 79-89B

Resume

Oils 90 +

Mixed Media 99

Mixed Media 2

Drawings

Romania

Woodcuts

Oils 79-89A 

Suns & Sunsets-Oil

Self Portraits

Nudes

Comments 1

 

 

J. Porat, All rights reserved *

The site and all its components  were designed and created by  J. Porat.