המקף המחבר אותנו לנצח הספרותי

 

"מקף" הוא שמו של כתב-עת ספרותי חדש, קטן, צעיר ומודפס על נייר, מתוך איזושהי כמיהה למסורת הספרותית הגדולה.  כי הרי אתרי האינטרנט לא באמת יכולים תחליף מספק לתחושת ההתחברות הזאת לספרות, ששום אתר מקוון לא יכול לספק לקוראיו או למשורריו. מדובר על כתב-עת (שזה הראשון בגיליונותיו) שעורכיו הם חני שטרנברג ויואב איתמר, וייאמר מייד, כי החוברת הראשונה סימפטית, אפילו מרגשת בחלקה, ומכילה כמה דברים יפים בעליל, המקיימים כולם סוג של דו שיח וקשר עם הספרות הקלאסית או הספרות שקדמה להם, זה גם פשר השם "מקף". המקף הקטן המחבר בינינו לבין הספרות שקדמה לנו.

 

עשרה משתתפים ישראלים יש בחוברת, ומייד נימנה את שמותיהם, ואחר כך , לא פחות חשוב, את  הקלסיקנים שאליהם הם מתייחסים. ואלה שמות: שלמה אביו, חני שטרנברג, עומר שין, יובל גלעד, יואב איתמר, שועי רז, המתרגם (מאוקראינית) אנטון פפרני, המוזיקאית ירונה כספי והצייר יעקב פורת. בין הנמענים הספרותיים אפשר למנות את מיטב הקלסיקנים: בורחס ואברהם בן יצחק (סונה) ורחל המשוררת ולאה גולדברג ויונה וולך וקפקא ופסואה , ויש מי שהמקף מחבר אותו מן האמנות שלו אל האמנות של האחר: ירונה כספי ,למשל, מתחברת אל משוררים ומלחינה אותם. בין השאר,  הלחינה את שירי יהודה עמיחי,  רחל חלפי, ברכט, שימבורסקה , דוד אבידן ועוד ועוד. ויש גם שיר (יפה!) שלה בכתב-יד המלווה את הראיון איתה שערך יואב איתמר. אם פיענחתי נכון את כתב היד הלא לגמרי ברור , הנה כמה משורותיה של ירונה כספי, הפעם כמשוררת:"אבל היום אחרי כל כך הרבה זמן/ שהספקתי להיעזב עד מוות/ ולעזוב מתוך בחירה/ אני רק יכולה לומר/ גדלתי ביום". אם לא הלחנת את זה עד היום, ירונה, תלחיני את זה. זה רוטט. וזה שותת. שירת רוק נפש אמיתית.

 

שני שיריו הפותחים של שלמה אביו מעוררי אהבה בפשטותם ובדיבוריותם. הם מתכתבים עם שניים:  ר' שמעון בן לביא, משורר יהודי מהמאה השש עשרה, ועם סזאר פבס, משורר איטלקי מן המאה העשרים, וכוללים שורות מבודחות ומיוסרות על גורלו של שלמה אביו עצמו, משורר מהגר שהגיע לקיבוץ של השומר הצעיר:

 

לעיתים , איני יכול שלא להסכים

שאני פריט מתפורר מן האימפריה

העות'מנית, ירום הודה, ומדבר עם

מתים , יותר מאשר עם חברי קיבוצי

(ועוד של השומר הצעיר, בעוונות!)

אליו השליכוני משברי ים חצופים

ומפרפר הדג הלכוד במי אפסיים.

 

בהמשך מפגין אביו הזדהות גדולה עם אותה דמות עלומה, המשורר ר' שמעון בן לביא:"ומי יגל עפר מעיניך, משורר, רבי/שמעון בן לביא, עליו השלום והברכה,/ שאמרת, בחוכמת הנסתר, שהלב אינו/ אלא אחד , אולם הוגה דבר והפכים:/ איך ידעתני אבי לפני לפנים". אמרו את זה קודם : עקוב הלב מי ידענו?

 

אהבתי גם את השיר של אלפונסינה סטורני (מי זו? חסרים בחוברת פרטים בסיסיים מסוייימים על המשתתפים והמתורגמים), שתירגמה חני שטרנברג, שיר אהבה מקסים על הירגעות התאבדותית כלשהו בחיק הטבע (אולי סתם שינה בחוץ) בצל משבר באהבה. הנה בית ראשון ושני בתים אחרונים  מתוך השיר ששמו "אני הולכת לישון". "המינקת המושלמת" המתוארת בשיר היא הטבע :

 

שִׁינֵי פרחים , רשת שיער של טל,

יְדֵי עשבים, את, מֵינֶקֶת מושלמת,

 

 

Back to "Conversations with Kafka"

 

Main Page

Resume

Resume-Heb.

Oils 79-89A

Oils 90 +

Nudes

Desert Spirits

Etchings

Drawings

Comments 1

Exhibitions

Woodcuts

Still Life

Romania 

Oils 79-89B

Self Portraits

 
Oil & Pencil 1988 works 2003 Works 2004 Works 2005 Lebanon-Summer 2006   Inventions 2007 Arts News
עברית Guest Book Links Contacts Ginossar Rainer Maria Rilke הערות מבקרים

 

J. Porat, All rights reserved